Judeo-Arabic | עברית‎

# Texts: 1
# Translation Pairs: 25
# Unique Translation Pairs: 25
Users:

Tafsir - Translation of the Pentateuch

Sinai Rusinek /
  • Created on 2017-07-20 14:27:23
  • Modified on 2017-07-20 19:00:19
  • Translated by Saadia Gaon
  • Aligned by Sinai Rusinek
Translation of the Pentateuch to Judeo-Arabic - Tafsir al-Torah bi-al-Arabiya
Judeo-Arabic
עברית‎

בראשית



Chapter 1

אול מא כ֗לק אללה אלסמאואת ואלארץ֗
ואלארץ֗ כאנת גאמרה ומסתבחרה וט֗לאם עלי וג֗ה אלגמר וריח אללה תהב עלי וג֗ה אלמא
ושא אללה אן יכון נור פכאן נור
פלמא עלם אללה אן אלנור ג֗יד פצל אללה בין אלנור ובין אלט֗לאם
וסמא אללה אוקאת אלנור נהארא ואוקאת אלט֗לאם סמאהא לילא ולמא מצ֗י מן אלליל ואלנהאר יום ואחד
שא אללה אן יכון ג֗לד פי וסט אלמא ויכון פאצלא בין מאיין
פצנע אללה אלג֗לד ופצל בין אלמא אלד֗י מן דונה ובין אלמא אלד֗י מן פוקה פכאן כד֗אך
וסמא אללה אלג֗לד סמאא ולמא מצ֗י מן אלליל ואלנהאר יום ת֗אן
שא אללה אן תג֗תמע אלאמיא מן תחת אלסמא אלי מוצ֗ע ואחד ויט֗הר אליבס פכאן כד֗אך
פסמא אללה אליבס ארצ֗א ומלאם אלמא סמאהא בחארא פעלם אללה אן ד֗לך ג֗יד
ושא אללה אן תכלא אלארץ֗ כלאא ועשבא ד֗א חב ושג֗רא ד֗א ת֗מר מכ֗רג֗ ת֗מר לאצנאפה מא גרסה מנה עלי אלארץ֗ וכאן כד֗אך
ואכ֗רג֗ת אלארץ֗ כלאא ועשבא ד֗א חב לאצנאפה ושג֗רא מכ֗רג֗ ת֗מר מא גרסה מנה לאצנאפה פעלם אללה אן ד֗לך ג֗יד
ולמא מצ֗י מן אלליל ואלנהאר יום ת֗אלת֗
שא אללה אן תכון אנואר פי ג֗לד֗ אלסמא ותפרז בין אלנהאר ואלליל פיכונאן איאת ואוקאתא ואיאמא וסנין
ותכון אלאנואר פי ג֗לד֗ אלסמא לתצ֗י עלי אלארץ֗ פכאן כד֗אך
פצנע אללה אלנירין אלעט ' מין אלניר אלאכבר ללאצ ' אה פי אלנהאר ואלניר אלאצגר ללאצ ' אה פי אלליל ואלכואכב
וגיעלהם אללה פי גילד֗ אלסמא ליצ֗ו עלי אלארץ֗
וללאצ֗אה פי אלנהאר ופי אלליל ואלתפרד בין אלנור ואלט֗לאם פעלם אללה אן ד֗לך ג֗יד
ולמא מצ֗י מן אלליל ואלנהאר יום ראבע
שא אללה אן יסעי מן אלמא סאע ד֗ו נפס חיה וטאיר יטיר עלי אלארץ֗ קבאלה ג֗לד אלסמא
פכ֗לק אללה אלתנאנין אלעט֗אם וסאיר אלנפוס אלחיה אלדאבה אלתי סעת מן אלמא לאצנאפהא וכל טאיר ד֗י ג֗נאך֗ לאצנאפה פעלם אללה אן ד֗לך ג֗יד
ובארך אללה פיהם וקאל להם חכמא את֗מרו ואכת֗רו ועמו אלמא פי אלבחאר ואלטאיר יכת֗ר פי אלארץ֗
ולמא מצ֗י מן אלליל ואלנהאר יום כ֗אמס
שא אללה אן תכ֗רג אלארץ֗ נפוסא חיה לאצנאפהא בהאים ודביבא ווחש אלארץ֗ לאצנאפה וכ֗אן כד֗אך
וצנע אללה וחש אלארץ֗ לאצנאפה ואלבהאים לאצנאפהא וסאיר דביב אלארץ֗ לאצנאפה פעלם אללה אן ד֗לך ג֗יד
וקאל אללה נצנע אנסאנא בצורתנא כשבהנא מסלטא יסתולון עלי סמך אלבחר וטאיר אלסמא ואלבהאים וג֗מיע אלארץ֗ וסאיר אלדביב אלדאב עליהא
פכ֗לק אללה אדם בצורתה בצורה שריפה מסלטא כ֗לקה ד֗כרא ואנת֗י כ֗לקהמא
ובארך פיהמא אללה וקאל להמא את֗מרו ואכת֗רו ועמו אלארץ֗ ואמלכוהא ואסתולו עלי סמך אלבחר וטאיר אלסמא וסאיר אלחיואן אלדאב עלי אלארץ֗
וקאל אללה הוד֗א קד אעטיתכם כל עשב ד֗י חב אלד֗י עלי וג֗ה ג֗מיע אלארץ֗ וכל שג֗ר פיה ת֗מר ד֗ו חב יכון לכם טעאמא
ולג֗מיע וחש אלארץ֗ וג֗מיע טאיר אלסמא וסאיר מא דב עלי אלארץ֗ אלד֗י פיה נפס חיה אלי אן ג֗מיע כ֗צ֗ר אלעשב מאכלא פכאן כד֗אך
ולמא עלם אללה אן ג֗מיע מא צנעה ג֗יד ג֗דא ולמא מצ֗י מן אלליל ואלנהאר יום סאדס

Chapter 2

כמלת אלסמא ואלארץ֗ וג֗מיע ג֗יושהם
ואכמל אללה פי אליום אלסאבע כ֗לקה אלד֗י צנעה ועטל פיה אן יכ֗לק שיא מן מת֗ל כ֗לקה אלד֗י צנעה
ובארך פיה וקדסה אד֗ עטל פיה אן יכ֗לק שיא מן מת֗ל כ֗לקה אלד֗י צנעה
הד֗א שרח נואשי אלסמאואת ואלארץ֗ אד֗ כ֗לקתא פי וקת צנע אללה אלארץ֗ ואלסמא
ואן ג֗מיע שג֗ר אלצחרא קבל אן יכון פי אלארץ֗ וג֗מיע עשבהא קבל אן ינבת אד֗ לם ימטר אללה עליהא ולא אנסאן כאן יפלחהא
ולא בכ֗אר כאן יצעד מנהא פיסקי ג֗מיע וג֗ההא
ואן אללה כ֗לק אדם תראבא מן אלארץ֗ ונפך֗ פי אנפה נסמה אלחיוה פצאר אדם נפסא נאטקה
וגרס אללה ג֗נאנא פי עדן שרקיא וציר ת֗ם אדם אלד֗י כ֗לקה
ואנבת אללה מן אלארץ֗ כל שג֗רה חסן מנט֗רהא וטיב מאכלהא ושגירה אלחיוה פי וסט אלגינאן ושגירה מערפה אלכייר ואלשר
ונהר יכ֗רג֗ מן עדן יסקי אלג֗נאן ומן ת֗ם יפתרק ויציר לארבעה רוס
אסם אחדהא אלניל והו מחיט בג֗מיע בלד זוילה אלד֗י ת֗ם אלד֗הב
וד֗הב ד֗לך אלבלד ג֗יד ת֗ם אללולו וחג֗ארה אלבלור
ואסם אלנהר אלת֗אני גיחון והו מחיט בג֗מיע בלד אלחבשה
ואסם אלנהר אלת֗אלת֗ אלדג֗לה והו יסיר פי שרקי אלמוצל ואלנהר אלראבע הו אלפראת
ואכ֗ד֗ אללה אדם ואנזלה פי ג֗נאן עדן ליפלחהא וליחפט֗הא
ואמר אללה אדם קאילא מן ג֗מיע שג֗ר אלג֗נאן ג֗איז אן תאכל
ומן שג֗ר מערפה אלכ֗יר ואלשר לא תאכל פאנך פי יום תאכל מנהא תסתחק אן תמות
וקאל אללה לא כ֗יר פי בקא אדם וחדה אצנע לה עונא חד֗אה
פחשר אללה מן אלארץ֗ ג֗מיע וחש אלצחרא וטאיר אלסמא ואתי בהא אלי אדם לירא מא יסמיהא פכל מא סמאה אדם מן נפס חיה הו אסמה אלי אלאן
פסמא אדם אסמא לג֗מיע אלבהאים וטאיר אלסמא וג֗מיע וחש אלצחרא ולם יג֗ד אדם עונא חדאה
פאוקע אללה סבאתא עלי אדם לילא יחס פנאם ואסתל אחדי אצ֗לאעה וסד מכאנה בלחם
ובנא אללה אלצ֗לע אלתי אכ֗ד֗ אמראה פאתי בהא אלי אדם
פקאל אדם הד֗ה אלמרה שאהדת עט֗מא מן עט֗אמי ולחמא מן לחמי וינבגי אן תסמא אמראה לאנהא מן אמר אכ֗ד֗ת
לד֗לך יתרך אלרג֗ל אבאה ואמה וילזם זוג֗תה פיציראן כג֗סד ואחד
וכאנא ג֗מיעא עריאנין אדם וזוג֗תה ולא יחתשמאן מן ד֗לך

Chapter 3

ואלת֗עבאן צאר חכימא מן ג֗מיע חיואן אלצחרא אלד֗י כ֗לקה אללה פקאל ללאמראה איקינא קאל אללה לא תאכלא מן ג֗מיע שג֗ר אלג֗נאן
קאלת אלמראה ללת֗עבאן מן ג֗מיע ת֗מר שג֗ר אלג֗נאן נאכל
לכן מן ת֗מר אלשג֗רה אלתי פי וסטה קאל אללה לא תאכלא מנהא ולא תדנוא בהא כילא תמותא
וקאל להא לסתמא תמותאן
אן אללה עאלם אנכמא פי יום תאכלאן מנהא תנפץ עיונכמא ותציראן כאלמלאיכה עארפין אלכ֗יר ואלשר
פלמא ראת אלאמראה אן אלשג֗רה טיבה אלמאכל שהיה ללמנט֗ר מנאא ללעקל אכ֗דת מן ת֗מרהא פאכלת ואעטת בעלהא ואכל מעהא
פאנפצת עיונהמא פעלמא אנהמא עראיאנאן פכ֗יטא מן ורק אלתין מא צנעא מנה מיאזר
פסמעא צות אללה מארא פי אלג֗נאן ברפק כחרכה אלנהאר פאסתכ֗בא אדם וזוג֗תה חיאא מן בין ידי אללה פימא בין שג֗ר אלג֗נאן
פנאדא אללה אדם וקאל לה מקררא אין אנת
קאל אני סמעת צותך פי אלג֗נאן פאתקית אד֗ אנא עריאן פאכ֗תבית
קאל מן אכ֗ברך אנך עריאן אמן אלשג֗ר אלתי אמרתך לא תאכל מנהא אכלת
קאל אדם אלאמראה אלתי ג֗עלתהא מעי הי אעטתני מן אלשג֗רה פאכלת
קאל אללה ללאמראה מא דיא צנעת קאלת אלתיעבאן אגואני פאכלת
קאל אללה ללת֗עבאן אד֗ צנעת הד֗א בעלם פאנת מלעון מן ג֗מיע אלבהאים וג֗מיע וחש אלצחרא ועלי צדרך תסלך ותראבא תאכל טול איאם חיותך
ועדאוה אג֗עלהא בינך ובין אלאמראה ובין נסלך ובין נסלהא והו ישדכ֗ך אלראס ואנת תלד֗גה אלעקב
וקאל ללאמרה לאכת֗רן מן משקתך וחמלתך במשקה תלדין אלאולאד ואלי בעלך יכון קיאדך והו אלמתסלט עליך באלאכ֗תיאר
וקאל לאדם אד֗ קבלת קול זוג֗תך פאכלת מן אלשג֗רה אלתי אמרתך קאילא לא תאכל מנהא מלעונה אלארץ֗ בסבבך במשקה תאכל מנהא טול איאם חיותך
ושוכא ודרדרא תנבת לך ותאכל עשב אלצחרא
בערק וג֗הך תאכל אלטעאם אלי רג֗ועך אלי אלארץ֗ אלתי אכ֗דת מנהא לאנך תראב ואלי אלתראב תעוד
וסמי אדם אסם זוג֗תה חוה לאנהא כאנת אם כל חי נאטק מאית
וצנע אללה לאדם ולזוג֗תה ת֗יאב בדן ואלבסהמא
ת֗ם קאל אללה הוד֗א אדם קד צאר כואחד מנא פי מערפה אלכ֗יר ואלשר ואלאן כילא ימד ידה פיאכ֗ד מן שג֗רה אלחיוה איצ֗א ויאכל ויחיא אלי אלדהר
פטרדה אללה מן ג֗נאן עדן ליפלח אלארץ֗ אלתי אכ֗ד מנהא
ולמא טרד אדם אסכן מן שרקי ג֗נאן עדן אלמלאיכה ולמע סיף מתקלב ליחפט֗ו טריק שג֗רה אלחיוה

בראשית



Chapter 1

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ
והארץ היתה תהו ובהו וחשך על־פני תהום ורוח אלהים מרחפת על־פני המים
ויאמר אלהים יהי אור ויהי־אור
וירא אלהים את־האור כי־טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך
ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד
ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים
ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן
ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני
ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל־מקום אחד ותראה היבשה ויהי־כן
ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי־טוב
ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו־בו על־הארץ ויהי־כן
ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה־פרי אשר זרעו־בו למינהו וירא אלהים כי־טוב
ויהי־ערב ויהי־בקר יום שלישי
ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים
והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על־הארץ ויהי־כן
ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים
ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על־הארץ
ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי־טוב
ויהי־ערב ויהי־בקר יום רביעי
ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על־הארץ על־פני רקיע השמים
ויברא אלהים את־התנינם הגדלים ואת כל־נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל־עוף כנף למינהו וירא אלהים כי־טוב
ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את־המים בימים והעוף ירב בארץ
ויהי־ערב ויהי־בקר יום חמישי
ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו־ארץ למינה ויהי־כן
ויעש אלהים את־חית הארץ למינה ואת־הבהמה למינה ואת כל־רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי־טוב
ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ
ויברא אלהים את־האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם
ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ
ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את־כל־עשב זרע זרע אשר על־פני כל־הארץ ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה
ולכל־חית הארץ ולכל־עוף השמים ולכל רומש על־הארץ אשר־בו נפש חיה את־כל־ירק עשב לאכלה ויהי־כן
וירא אלהים את־כל־אשר עשה והנה־טוב מאד ויהי־ערב ויהי־בקר יום הששי

Chapter 2

ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־מלאכתו אשר עשה
ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ברא אלהים לעשות
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה
ואד יעלה מן־הארץ והשקה את־כל־פני־האדמה
וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר
ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
ונהר יצא מעדן להשקות את־הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
שם האחד פישון הוא הסבב את כל־ארץ החוילה אשר־שם הזהב
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם
ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה
ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות
ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו
ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו
ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא־מצא עזר כנגדו
ויפל יהוה אלהים תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה
ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת
על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו

Chapter 3

והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל־האשה אף כי־אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן
ותאמר האשה אל־הנחש מפרי עץ־הגן נאכל
ומפרי העץ אשר בתוך־הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן־תמתון
ויאמר הנחש אל־האשה לא־מות תמתון
כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה־הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם־לאישה עמה ויאכל
ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת
וישמעו את־קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן
ויקרא יהוה אלהים אל־האדם ויאמר לו איכה
ויאמר את־קלך שמעתי בגן ואירא כי־עירם אנכי ואחבא
ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן־העץ אשר צויתיך לבלתי אכל־ממנו אכלת
ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה־לי מן־העץ ואכל
ויאמר יהוה אלהים לאשה מה־זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל
ויאמר יהוה אלהים אל־הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל־הבהמה ומכל חית השדה על־גחנך תלך ועפר תאכל כל־ימי חייך
ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
אל־האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל־אישך תשוקתך והוא ימשל־בך
ולאדם אמר כי־שמעת לקול אשתך ותאכל מן־העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך
וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את־עשב השדה
בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל־האדמה כי ממנה לקחת כי־עפר אתה ואל־עפר תשוב
ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל־חי
ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם
ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן־ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם
וישלחהו יהוה אלהים מגן־עדן לעבד את־האדמה אשר לקח משם
ויגרש את־האדם וישכן מקדם לגן־עדן את־הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את־דרך עץ החיים

( 1101 ) 97% JRB
( 37 ) 3% JRB - HEB

( 36 ) 4% JRB - HEB
( 919 ) 96% HEB